מה זה אג"ח?
אג"ח היא למעשה נייר ערך, המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב, ומאפשרת לחברות ולממשלות לגייס כסף מציבור המשקיעים. רכישת אג"ח מהווה התחייבות מצד הגוף שהנפיק אותה לתשלום חוב. על גבי האג"ח מצוינים תנאי ההחזר של ההלוואה, לפיהם מתחייב הלווה להחזיר למלווה את הסכום המקורי ששולם על ידו, בתוספת ריבית ולעיתים גם הצמדה. המלווה יודע מראש ,מהו גובה הריבית שהוא צפוי לקבל ובאילו מועדים. אג"ח היא נייר ערך סחיר לרוב, וניתן לקנות או למכור אותה במסחר בבורסה, ללא קשר למועד קבלת הריביות או החזר הקרן. לכל אג"ח שנסחרת יש מחיר שוק, שנקבע בהתאם להיצע ולביקוש. כיום קיימים מספר סוגי אג"ח: אג"ח ממשלתיות, אג"ח מוניציפליות ואג"ח קונצרניות.
בעלי אג"ח של חברה לא מקבלים אחוזי בעלות בחברה, אבל נחשבים לנושים בעלי עדיפות על מחזיקי מניות רגילות. לכן, השקעה באגרות חוב נחשבת לרוב בטוחה יותר מהשקעה במניות, בוודאי כשמדובר באג"ח ממשלתי.
אגרות חוב ממשלתיות
אג"ח ממשלתית מונפקת על ידי ממשלות בעולם וגם בישראל, במטרה לגייס הון לפרויקטים ולמימון התקציב. אגרות חוב אלו יכולות להעניק לבעליהן ריבית קבועה או משתנה, צמודה למדד או לא צמודה ועוד. ככלל, אג"ח ממשלתיות נחשבות לנכס סולידי יחסית בתיק ההשקעות, היות ובמקרה זה המדינה היא זו שמנפיקה את האג"ח ולכן החשש מאי החזר החוב הוא נמוך יחסית. כמובן שגם במקרה הזה תלוי באיזו מדינה מדובר ומה מצבה הכלכלי.
מק"מ
סוג נוסף של אג"ח ממשלתית הוא המק"מ (מלווה קצר מועד), שאורך חייו הוא עד שנה ובאופן יוצא דופן מונפק על ידי בנק ישראל ולא על ידי הממשלה.
אג"ח קונצרניות
אג"ח קונצרניות מאפשרות לחברות עסקיות ללוות כסף מהציבור, כתחליף לקבלת הלוואה מהבנק, לטובת פרויקטים שונים, גיוס עובדים, פיתוח מוצרים חדשים ועוד. בהשוואה לאג"ח ממשלתית, הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרני גבוה יותר, לאור הסיכון שהחברה תגיע למצב של חדלות פירעון ולא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה למלווים .
מונחים בסיסיים באג"ח
תשואה לפדיון: שיעור הרווח הצפוי למי שמחזיק את האיגרת עד לפדיון.
מח"מ: משך חיים ממוצע של אגרות החוב. מועד הפירעון הסופי של האג"ח אינו משקף בצורה אמיתית את משך החיים הממוצע מכיוון שבמהלך חיי האגרת מחולקים תשלומי ריבית ויש אגרות חוב רבות המשלמות את הקרן בחלקים לאורך חיי האיגרת. כדי לחשב את ההשפעה של השינויים בתשואה על המחיר של האיגרת, נהוג להשתמש במח"מ. תזמון התשלומים של אגרת חוב משפיע על המח"מ של האג"ח, וככל שכסף מוחזר מהר יותר המח"מ קצר יותר. לרוב, אגרות חוב ארוכות יותר נסחרות בתשואות גבוהות יותר (עקום תשואה חיובי).
למח"מ יש אפקט מנוף על מחיר האיגרת. שינוי בתשואה כפול המח"מ מייצג בצורה טובה את השינוי הצפוי במחיר האיגרת, כשיש שינוי בתשואת האיגרת. לדוגמה, באיגרת חוב עם מח"מ 5, כשתשואת האיגרת יורדת ב-2%, המחיר צפוי לעלות ב-10% ובמקרה של עליה בתשואה ב-2%, מחיר האיגרת צפוי לרדת ב-10%.
מידת הסיכון של אג"ח: אג"ח ממשלתי או אג"ח של חברה יציבה צפויים לשלם ריבית נמוכה יותר (שתוביל לתשואה לפדיון נמוכה יותר) מאג"ח של חברה בעלת סיכון פיננסי גבוה. דירוג האג"חים יכול לתת תמונת סיכון נגישה, אך חשוב לבדוק בנוסף לכך באופן עצמאי את דוחות החברה המנפיקה, חסינותה הפיננסית ויכולת ההחזר שלה (תזרים, הון עצמי, התחייבויות, סיכוני סביבה ויחסים פיננסים).
מהו דירוג אג"ח?
אחת הדרכים לאמוד את הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרנית היא באמצעות דירוג. הדירוג הינו סימול בצורת אות, שנותן אינדיקציה לגבי איכות האג"ח, ויכולת החזר החוב של המנפיק. בארץ נעשה הדירוג על ידי שתי חברות: "מעלות" ו"מדרוג". חברות אלו מבצעות בדיקה מעמיקה של החברה על סמך הסביבה העסקית והענף בו היא פועלת, המינוף, תזרים המזומנים והביטחונות הקיימים לה. חברות הדירוג משקללות את כל הפרמטרים ומעניקות לחברה דירוג על סמך הסבירות להחזר החוב
איך מרוויחים מהשקעה מאגרות חוב
1.רווחי ריבית: הלווה מחזיר למלווה את הקרן+ ריבית קבועה מראש.
2.רווחי הון: אג"ח הוא נייר ערך שנסחר בבורסה באופן רציף.
מחיר אג"ח נקבע במסחר עפ"י היצע וביקוש . מחיר אג"ח רגיש לשינויים בשיעור הריבית .כאשר משקיע מוכר את אג"ח במחיר הגבוה מהמחיר שרכש אותה נוצר רווח הון.
סיכונים בהשקעה באג"ח
למרות שאג"ח נחשבות לרוב השקעה בטוחה יותר מאשר השקעה במניות, ההשקעה בהן אינה נטולת סיכונים. כאשר חברה ואפילו מדינה (כפי שקרה בכמה מקרים בעבר) נמצאת בקשיים פיננסים וחוסר יכולת לשלם את החוב או אפילו את הריבית, מחזיקי האג"ח חשופים לסיכון של חדלות פירעון, כלומר: מצב שבו החוב לא יוחזר.
במקרים חמורים של פשיטת רגל, החברה יכולה אף לא לעמוד לחלוטין בהתחייבויותיה, בעוד שבעלי החוב יכולים לנסות ולממש את נכסי החברה, אם נשארו כאלה. צריך לזכור, בהקשר זה, כי אגרות חוב רבות מונפקות ללא שעבוד ולכן במקרים רבים בעלי חוב אחרים (למשל, הבנקים) יקבלו עדיפות על פני בעלי האג"ח.
אחד מהמדדים לסיכון באג"ח ניתן למצוא במרחק של תשואת האג"ח מתשואת נכסים חסרי סיכון, או בעלי סיכון נמוך. בישראל נקודת הייחוס להשוואה הן תשואות האג"ח הממשלתיות.
אג"ח בתשואות מאוד גבוהות, המשקפות סיכון גבוה ואפשרות סבירה לחדלות פירעון, יקראו גם "אג"ח זבל" . הסיכון שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הוא דינמי ומשתנה לאורך חיי האג"ח. שינוי במצב העסקי של החברה עלול לגרור שינוי בדירוג איגרת החוב שלה. בנוסף, גם לממד הזמן יש חשיבות וככל שאג"ח מתקרבת למועד פירעונה, הסיכון הטמון בה בדרך כלל קטן.